האם טיפולים בחמצן לעור מסייעים בהצערתו?
נתחיל מהתשובות הפשוטות:
א. החמצן איננו חודר לעומק העור מבחוץ.
ב. אין כל מחקר מדעי או הוכחה לכך שהחדרת חמצן לעור או כל טיפול חיצוני בחמצן לעור – שיפרו קמטים או חוללו אפקט כלשהוא של אנטי אייג`ינג.
וכעת –לפרטים המלאים.
טיפולי-חמצן הם טרנד אופנתי. ישנם טיפולים שקשורים בשאיפת חמצן דרך הפה, עליהם איננו דנים כאן, ואשר יש הטוענים כי הם מועילים לתפקודים שונים של הגוף, לרגיעה, להפגת כאבים ועוד. הטיפולים עליהם אני דנה כאן מבטיחים "החדרת" חמצן לעור, במטרה להתגבר על נזקי הגיל ולשפר את הופעת העור.
עם הגיל, אספקת החמצן לתאים דרך כלי הדם – יורדת. עובדה זאת היא אכן נכונה, ומכונים רבים המעניקים טיפולי חמצן מציגים אותה כהיגיון שמאחורי שיטת הטיפול הזאת. כמה חמצן העור צריך כדי לתפקד ביעילות – איזו תוספת (אם בכלל)? אף אחד איננו יודע. האם החמצן חודר לעור? התשובה היא שלילית. האם תוספת חד פעמית של חמצן, גם אם נניח שהחמצן חדר מבעד לשכבת העור החיצונית, תשנה את כמות אספקת החמצן לעור בגיל הבוגר? לא. אספקה מופחתת של חמצן לעור היא תכונה שהופכת בגיל המבוגר להיות חלק מאיתנו, ומהתפיקוד שלנו. כמובן שאף פעולה חד פעמית לא תשנה זאת, לא תחזיר את גלגלי הזמן לאחור, ולא תגרום לשינוי קבוע בעור. וכל זאת בהנחה שאכן גרמנו לחמצן לחדור לעור מבחוץ. הנחה שטרם הוכחה.
אם נסכם: אין כל הוכחה בספרות המקצועית, בכתב עת מדעי או כל מקור מידע מהימן אחר, כי טיפולי "החדרת" חמצן לעור מחוללים שינוי בעור.
כיצד הטרנד הזה התחיל?
ייתכן והמקור ל"גחמה" הזאת הוא השימוש הרפואי בתאי חמצן בלחץ. הם משמשים לטיפול בכיבים ופצעים שקשה לרפא. על פי האגודה למלחמה בסוכרת האמריקנית – "כשיש פציעה עקשנית שלא מחלימה, תאי הדם הלבנים שנלחמים בדלקת שבפצע, משתמשים פי 20 יותר בחמצן מאשר כשהם מחסלים חיידק". מצטטים גם את העובדה, שככל שהגוף משתמש ביותר חמצן, כך מתייעל ריפוי הפציעות ברקמות החיבור. אבל כל הנתונים הללו מתייחסים לחמצן הנשאף דרך הפה. יש גם לזכור, שתהליך היווצרות הקמטים ותהליך המלחמה בקמטים – איננו קשור בהחלמה מפציעות. אלה הם שני מצבים פיזיולוגיים שונים, המערבים מנגנונים שונים. כיבים ופציעות הם מצב זמני, שמנגנון ההחלמה שלו יכול להפיק תועלת מטיפולים רבים שאינם קשורים במלחמה בקמטים. הזדקנות העור הא מצב מתמשך, שיכול גם הוא להפיק תועלת מטיפולים שונים שאינם קשורים בהחלמה מפציעות ולא יועילו בכך. בסיכום: אין קשר בין שני התהליכים, ולכן אין מה להסיק שטיפול שטוב לגוף במקום מסויים ועבור מצב מסויים, יועיל גם בכל שאר המקומות…
האם חמצן מזיק לעור?
ישנם רופאים הטוענים שטיפולי החמצן הללו, לא רק שאינם מביאים תועלת, הם אף עלולים להזיק לעור כי "חמצן מזיק ויוצר רדיקלים חופשיים". הסבר קצר: הרדיקלים החופשיים בגופנו הם צורות לא יציבות של חמצן, שנוצרו בתהליך הרגיל והנורמלי של ייצור האנרגיה בתא. כל הזמן נוצרים רדיקלים חופשיים, כמו שבכל פס-ייצור תמיד יהיו כמה פגומים… החמצן הנכנס לגופנו משתתף בתהליך ייצור האנרגיה, ותוך כדי עשיית תפקידו זה, שהנו נחוץ לחלוטין, ולא ניתן להתקיים בלעדיו, מולקולות מסויימות מתרכבות לצורות רדיקליות ולא יציבות: רדיקלים חופשיים. זה מה שגורם לחלק מהמתנגדים לטיפולי החמצן לומר שתוספת חמצן היא תוספת רדיקלים חופשיים.
יורשה לי לחלוק גם על כך: חמצן הוא נחוץ, וזאת עובדה בסיסית. חלק קטן מהחמצן הופך לרדיקלים חופשיים, וגם זאת עובדה. האם טיפולי חמצן יגרמו לעלייה ברדיקלים החופשיים? עמדתי היא, שמאותה סיבה שזה לא מועיל לעור, זה גם לא מזיק לו. או במלים אחרות: זה לא מזיז לו… החמצן הוא תוספת אקזוטית, מרשימה, ונוסכת נופך מדעי ומקצועי על הטיפול הקוסמטי. זהו מיכשור מרשים, הנותן הרבה ערך מוסף לטיפולי המכון ותחושה של "תמורה לאגרה".