חומרים שיעילותם לא הוכחה

חלק מן החומרים הללו נמצאו כמשפרים את מירקם העור בנטילה דרך הפה. כמובן, שזה איננו קשור ליכולות החומר כאשר הוא נמרח על העור. חלק מהחומרים נמצאו כמשפרים ריפוי פציעות, ומסיבה כלשהי הפכו אותם יצרני הקוסמטיקה לסוכני "אנטי-אייג`ינג". חלק נמצאו כנוגדי חימצון טובים, וכאן – הוחלט לקשור אליהם תכונות נוספות שאין להם – החלקת קמטים, הבהרת כתמים וכו`. לכן, חשוב שתבדקו – האם החומר נמצא במחקרים מדעיים, שפורסמו בספרות מדעית, כמחוללים שיפור של מירקם העור ע"י מריחתו עליו.

ובכן, בפרק הזה נתחיל ברשימה חלקית של החומרים הללו, שמעמדם כמחוללי "אנטי אייג`ינג" טרם הוכח. לא נזכיר את כולם, ואפילו לא את רובם. לקבלת תשובות לגבי חומרים פעילים שהוצעו לכן, ואינכן בטוחות האם המידע מבוסס, היכנסו אל פורטל היופי בניהולי:

ביופור – המומחים לעור בשיטת טרי-די.

הייתי רוצה לראות את כולנו מתחילים להיות צרכנים נבונים. כאשר מקדם מכירות של מוצר חדש פונה אלייך ומציע לך את "הצעקה האחרונה" בתחום האנטי-אייג`ינג, הייתי רוצה שתשאלי:

• מה בדיוק זה עושה לעור? איך התכשיר עושה את זה?

• מהם החומרים הפעילים? איך כל אחד פועל על העור?

• מהם ריכוזי החומרים הפעילים?

• האם ישנם מחקרים מדעיים המוכיחים שהחומר הזה טוב ל…(טשטוש קמטים, כתמים וכו`)? האם המחקרים הללו נערכו על בנ"א / בעלי חיים / תרביות תאים? האם אפשר לקבל העתק ממחקרים אלה?

אם המחקרים נערכו "במעבדות החברה" (היצרנית) – הייתי ממתינה לבדיקה אובייקטיבית יותר של הטענות.

חשוב לי שלא תהססי לשאול "איך החומר פועל על העור?", ובשאלה הזאת אני מתכוונת ממש איך הוא פועל, ביולוגית. את אמנם אינך ביולוגית, אבל אוכל להבטיח לך: את יכולה להבין איך החומר פועל – בתנאי שקיבלת על כך הסבר פשוט. ואפשר להסביר כל דבר בפשטות. לדוגמה, חומצה רטינואית (המרכיב הפעיל בתרופה רטין A) לקולטן בגרעין התא, וקישור זה מפעיל מס` תהליכים: חלוקה מוגברת של תאי עור, באפידרמיס ובדרמיס, ייצור מוגבר של סיבי קולגן, עיכוב האנזימים המפרקים קולגן ושיפעול האנזימים הבונים קולגן, ויסות הפרשת שומן, ועוד. היה מסובך להבין?

ניתן להסביר כל שרשרת פעולות ברמה הביולוגית – במס` מילים פשוטות. אל תוותרי על הסברים ואל תוותרי על ידע.

אמנם השמות הללו ברובם אינם מוכרים לך, אבל מה שחשוב לך הוא רק המרכיבים הפעילים ולא מרכיבי בסיס הקרם. השווי את מה שנאמר לך עם הכתוב ברשימה. סדר המרכיבים הוא על פי הריכוזים – החל בראשונים, הנמצאים בריכוז הכי גבוה ועד לאחרונים המצויים בריכוז הנמוך ביותר.

אם הבדיקה היא לשביעות רצונך – אפשר לנסות דוגמית של המוצר, ולעשות את הניסוי בצורה הגיונית. לא לתת לניסוי יום אחד בלבד, לא לאחר פילינג שעשינו (לא נוכל לדעת מה גרם לשינוי) , לא במקביל לקרם מחדש אחר. במידה וזהו קרם לשיפור סימני הגיל, יש לדאוג לנסיינית שבפניה ניכרים סימני הגיל.

רובכן כבר יודעות שמריחת קולגן על העור איננה יכולה להגביר את כמות הקולגן בדרמיס (שזהו מקום-משכנו). מולקולת הקולגן היא גדולה – גולגן מסוג 1, למשל, הנפוץ בעור, משקלו המולקולרי הוא 175,000 דלטון. לעומת זאת, השכבה הקרנית בעור מסוגלת להעביר דרכה חומרים שמשקלם עד 500דלטון בלבד. בערך כמו שננסה להיכנס לחליפה של תינוק… אמנם הכנסת הקולגן לתכשירי לחות איננה "מיותרת" – הקולגן סופח-מים, והתכונה הזאת הופכת את התכשיר לנעים למגע על העור, חלק, עשיר ומוצלח כתכשיר לחות. אבל המילה קולגן מעוררת בכולנו אסוציאציות אחרות – של מיצוק, הצערת העור וכו` – ולאלה אין כל בסיס!

* כל הנ"ל נכון גם לגבי: אלסטין, חלבונים, גורמי גדילה: אלה הן מולקולות גדולות שאינן חודרות לעור. וזאת עוד לפני שדיברנו על ההשתלבות שלהם בעור במידה ויימרחו – זה איננו מובן מאליו שקולגן ואלסטין ישתלבו במבנה העור. למעשה, תהליך שילובם הוא חלק משרשרת פעולות שקורית במהלך ייצור פנימי של קולגן ואלסטין ע"י העור.

אצות הם יצורים קטנים המכילים כלורופיל, ממשפחה הכוללת מעל 20,000 זנים ידועים. חלקן משמשות בתרופות כ: אנטיביוטיקה, אנטי-קואגולנטים, נגד לחץ דם, מורידי כולסטרול, קוטלי מזיקים וכן בטיפול בגידולים. בקוסמטיקה הן משמשות כחומר מעבה, חומר קושר מים וכאנטי אוקסידנטים. כאשר אומרים לנו שהקרם הוא פעיל כי "הוא מכיל אצות" למעשה לא אמרו לנו כלום. יש לבדוק ולשאול: אילו אצות? בזכות איזה מרכיב שלה, האצה הזאת מוצגת כחומר נוגד קמטים/משקם עור וכו`? האם יש מחקרים המבססים את זה? באיזה ריכוז האצה הזאת שימשה במחקרים ואיזה ריכוז קיים בקרם שאתם מציעים לי?

החומר הזה זכר לכתרים רבים שנקשרו אליו – כמרכיב שיכול לחולל – בערך הכל:* למחוק ולהחליק קמטים, *להבהיר את העור, * לתת לעור לחות, * להצעיר אותו, * ולהגן עליו מפגעי הסביבה.

מהו האידבנון?

אידבנון הוא אנלוג (חומר דומה במבנה שלו) של קואנזים Q10. קואנזים Q10 הוא נוגד-חימצון, בעל תפקידים חשובים בגוף, בין השאר – מסייע ליצירת האנרגיה בתא.

אידבנון מוכר לעולם הרפואה מזה שנים, מאז שנות השמונים. הוא גם נמכר כתוסף מזון בחנויות-טבע ברחבי העולם. יש לו השפעה מיטיבה על מס` מחלות עצבים, הוא משפר מצבי אלצהיימר, דמנציה, טרשת נפוצה, דפרסיה, אטאקסיה, בעיות כבד ועוד.

אידבנון הוא חומר סינתטי שדומה ל-Q10 המצוי אצלנו באופן טבעי. אם Q10 הוא נוגד חימצון כה מוצלח, ו"יצרן אנרגיה" כה חשוב, מדוע לא להשתמש באנאלוג שלו למריחה על העור, ולהשיג את אותן תועלות? עד כאן נשמע הגיוני. אולם – האם אפשר לקשור לחומר הזה גם תכונות שלא הוכח כי יש לו – כמו החלקת קמטים, הבהרת העור, הצערתו, הענקת לחות, מיצוק…?

סקירה של הספרות המחקרית שפורסמה עד היום, לא הראתה כל מחקר המוכיח כי אידבנון שנמרח על העור סייע להחליק קמטים, למנוע אותם, לטפל בפיגמנטציה ו"להחיות" את העור. המחקר האחד שעסק בהשפעת אידבנון הנמרח על העור, הראה כי זהו נוגד חימצון חזק. זה כמובן חשוב, אולם איננו קשור להבטחות המפליגות של יצרני הקוסמטיקה. אין פלא, כי גם רופאים (שאינם קשורים עם יצרניות הקוסמטיקה…) שותפים לדעה זאת – שזהו עוד תעלול פירסומי מחוכם, ותו לא..

יצרני קוסמטיקה מסוימים, המשתמשים בחומר זה, טוענים שמריחתו על העור מסייעת במיצוק העור, בהגברת יצור הקולגן והאלסטין, וכן מרכיב נוסף בעור היכול לאגור לחות (גליקוזמינוגליקנים). האם זה הוכח במחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים? בחיפוש מדוקדק שערכנו, לא מצאנו מחקרים כאלה.

נחושת היא יסוד-קורט שהגוף זקוק לו כדי לספוג ולהשתמש בברזל,וכן נחושת היא מרכיב באנזים סופראוקסיד דיסמוטאז, המסייע כנוגד חמצון.

במחקרים נמצא כי בליעת כמוסות המכילות נחושת גרמה לעלייה ברמת אנזים זה. ייצור הקולגן והאלסטין קשור בחלקו בנוכחות נחושת. מחקרים הראו שנחושת נחוצה להחלמה מפציעות. אולם, החלמה מפציעות היא תהליך שמושפע מתהליכים פיזיולוגיים רבים שאינם קשורים להפחתת קמטים. עלינו לשאול את עצמנו האם מריחת פפטידי נחושת על העור מביאה לאפקט של הצערת העור ומיצוקו. וכאמור, לא נמצאו על ידינו מחקרים המראים תוצאות כאלה.

שמות מסחריים של מרכיב זה הם למשל: Copper Tripeptide-1, Copper Gluconate.

תמציות הצמחים מוסיפות ניחוח קסום ומפתה, ומוסיפות אולי למחיר, אולם…. אין כל בסיס מחקרי לכך שתמציות אלה מחליקות קמטים, מפחיתות כתמום וכו`. למעשה, עולם הצמחים הוא רחב וכולל אלפי צמחים, כך שאנו נזהרים מלעשות הכללות גורפות. אולם, צמחי המרפא למיניהם לא נחקרו מספיק כדי לבסס את מעמדם כמו שבוסס מעמד החומצות ההידרוקסיות, הרטינואידים, וחומרים נוספים שהוזכרו לעיל. בכל מקום בו מתעורר ספק, כפי שאמרנו – בקשו העתק מהמחקר (אם יש כזה) המוכיח קשר בין תמצית הצמח לבין הצערת העור. יש לציין כי תמציות הצמחים הן פוטנציאל לא-רע לגרימת אלרגיה… ובפרט במטופלות שעוברות פילינג ועורן רגיש יותר. ככלל, מומלץ לבחור בתכשירים ללא-ריח.

כולנו מכירות את החומר הזה כחומר-מילוי המוזרק לקמטים. כחומר מילוי יש לו אכן יתרונות. זהו חומר טבעי ומוכר לגופנו, שלמעשה מהווה חלק מהחומר הבין-תאי בעור אצל כולנו. עם השנים כמותו פוחתת. החומצה ההיאלורונית היא מולקולה ענקית, השייכת לקבוצת המוקו-פולי-סכרידים. משקלה המולקולרי הוא כ-4,000,000 דלטון! היא יכולה לאגור לחות עד פי מאות ממשקלה, ולכן יש לה תפקיד חשוב בשמירת לחות העור ומוצקותו. יש לה תפקידים נוספים בגוף, אליהם לא ניכנס במסגרת זאת. הוספת החומצה ההיאלורונית לקרמי לחות היא חשובה, בשל תכונתה כחומר לחות טוב. אולם, האסוציאציות שהיא מעוררת הן שונות לפעמים: אנו מבלבלים את ההשפעה שלה במריחה כקרם, עם ההשפעה שלה כשהיא מוזרקת לעור. חומצה היאלורונית בקרם איננה יכולה לחדור מבעד לעור. זאת מולקולה גדולה מדי. גם אם "שוברים" אותה לפיסות קטנות… כל תפקידה בקרם הוא סיוע לעור לשמור על הלחות שלו – תפקיד חשוב לכל הדעות, אם כי תפקיד שאיננו קשור לטיפול בקמטים, בהצערת העור וכיוצ"ב דימויים מתחום האנטי-אייג`ינג.

איך שהוא הגיע הזהב גם לקרמים הנמכרים לשוק ה"מקצועי" , כלומר לקוסמטיקאיות (שיש להן כלים להבין כי זהב איננו משפיע על העור). לתת אותו כגימיק, או כהיענות לבקשות הלקוחות, זה בסדר. רק להבין מה עובד על העור ומה עובד עלינו… .

עוד גימיקים שמככבים במחלקת ה"אופנתיים" – מבלי שיש עליהם אף תיעוד קטן מדעי ואף הוכחה ליכולתם לשפר את מראה העור.

אחת ה"צעקות האחרונות" בתחום הם תאי הגזע כמרכיבים בקרמים. תאי גזע נחקרים מזה שנים בתחומי הרפואה בהקשר להשתלבותם בריפוי ושיקום של איברים. אולם, למחקר זה אין כל קשר לקרמים למריחה על העור.

• תאים אינם גדלים בקרם. הם צריכים סביבת גידול המתאימה לתאים, קרם איננו סביבה כזאת. גם אם קודם לכן גודלו בתוך סביבה מתאימה, במעבדה, מרגע שהוכנסו לקרם הם אינם תאים חיים ויעברו הרס.

• תאים אינם "חודרים לעור" במריחה. משפט שמעט מגוחך לכתוב… זה כמו לכתוב שאנו לא יכולים להיכנס הבייתה דרך חור המנעול. מולקולות קטנות באלפי סדרי גודל, כמו חלבונים, אינם חודרים לעור.

• שאלנו את עצמנו לשם מה אנו רוצים להחדיר תאי גזע לעור, בעצם? משהו שעולה בדעתנו?

• גם אילו החדרנו אותם, לא ניתן להחדיר תאים של כל גורם, אדם או יצור חי אחר אל גופנו כי הם יידחו מהסיבה שכל תא של יצור חי, כל רקמה, כל איבר מושתל נדחה ע"י הגוף האחר ע"י מערכת החיסון.

• תאי גזע בעור אינם מופעלים בנסיבות רגילות אלא כאשר צריכים אותם. למשל, במצבים של פציעה או נזק לעור. וגם אז, לא כל פציעה או נזק מצריכה אותם. העור יודע להסתדר עם רוב הפגיעות הרגילות ללא סיוע התאים הללו. זה כמו התיבה של "לשבור בשעת חירום". אז מה הרעיון של להחדיר לעור עוד תאים לשעת חירום, אנו מטפלים כאן בפצועי מלחמה? או בעור הבריא? בעור הבריא התאים הללו נמצאים במנוחה.

• ישנם יצרנים שטוענים שהם לא התכוונו ממש לתאי גזע אלא לקרם עם גורמי גדילה שהופקו מתאי גזע. גורמי גדילה הם חלבונים. גם חלבונים אינם חודרים לעור במריחה, בשל גודלם.

• גם אילו גורמי הגדילה היו יכולים לחדור במריחה, שאלי את עצמך האם היית רוצה למרוח על עצמך קרם המכיל אותם. אנו (עולם המדע) רחוקים כיום מלדעת את מלוא טווח ההשפעות של חומרים אלה בגוף ובעור. בחיי העור מופרשים כל שעה וכל רגע חומרים מאותתים, שגורמי גדילה מצויים ביניהם, בזמן, במקום ובמינון המדויק על פי צרכי העור, על פי מצבו הנוכחי ועל פי השפעות מבחוץ. זהו רב-שיח מורכב, רב משתתפים ורב איתותים שאנו לא מבינים את כל המשמעויות שלו, ומשתנה מרגע לרגע על פי הצרכים. ששונה בין אדם אחד למשנהו ומתרחש כל הזמן כמענה מיידי ומדויק לצרכי העור. לא כל ההשפעות של גורמי הגדילה מוכרות למדע. אנו מכירים את הטרנד שהיה – של לתת גורמי גדילה דרך הפה לצרכי אנטי אייג'ינג, שהביא אמנם לשיפור בפרמטרים של גיל (המטופלים העלו מסת שריר, ופיתחו עוד כמה מאפיינים של תפקוד צעיר) אך גם גילו נטייה לגידולים סרטניים, מחלות כלי דם, שינויים בכולסטרול ועוד. האופנה ההיא, שעלתה בקול תרועה רמה, התפוגגה בקול דממה דקה.

• הרעיון לקחת "קוקטייל" של גורמי גדילה ולשים בקרם, דומה בעיניי לקחת "קוקטייל" של תרופות ולתת לחולים, לא חשוב ממה כל אחד סובל. כל החולים אותו "קוקטייל", בטוח שימצאו שם משהו שיכול להתאים להם..

• לא ראיתי אף מאמר מדעי אחד המוכיח את התועלת של תאי גזע / גורמי גדילה, למעט כמה שהוצגו לי ע"י גורמים המשווקים את החומרים הללו, המאמרים שקראתי – ממומנים ע"י גופים הקשורים בשיווק גורמי הגדילה.