חומרים משמרים בקוסמטיקה

החומרים המשמרים עוררו מחלוקות רבות במהלך השנים. לדוגמה, בשנות ה-90 המוקדמות, התגלה שכאשר חומרים משמרים המשחררים פורמלדהיד (כמו 2-bromo-2-nitropane 1-3 diol או DMDM) משולבים עם אמינים (כמו טרי-אתנול-אמין), נוצרים ניטרוזמינים, וניטרוזמין לסוגיו הוא קרצינוגני (מחולל סרטן). בכל מקרה, הבעייה הזאת לא בהכרח קיימת במוצרי הקוסמטיקה כפי שהיא תוארה במחקרים, בגלל הכמות הזעומה של חומרים מהסוג הזה בקוסמטיקה. ועוד: המחקרים לגבי האופי הקרצינוגני של ניטרוזמין נעשו בהקשר לנטילה אורלית (דרך הפה) ע"י עכברי מעבדה. מכל מקום, זאת לא אסוציאציה נעימה – לקשר את המונח "קרצינוגני" עם מוצרי הקוסמטיקה – בכל דרך או צורה. כתוצאה מהממצאים הללו, ולמרות היעילות שלהם, חומרים משמרים משחררי פורמלדהיד הם כבר לא פופולריים כיום כפי שהם היו.

קבוצה נוספת של משמרים – פראבנים – זוכים כעת ליחס הלא אוהד, בדומה לזה של פורמלדהיד. הפרבנים יכולים להופיע במוצרים בצורת בוטיל פרבן, אתיל פרבן, איזופרופיל פרבן, מתיל פרבן או פרופיל פרבן. טוענים לקשר בינם לבין סרטן השד, אם כי הקשר לא בוסס כראוי (המחקרים שבוצעו היו מוגבלים ועם נחקרים מעטים). הפרבנים קושרו לסרטן השד בשל הפעילות הקרצינוגנית החלשה שלהם והנוכחות שלהם בגידולי סרטן השד. מעל 90% ממוצרי הקוסמטיקה מכילים פראבן אחד או יותר. למעשה, פרבנים הם הקבוצה השכיחה ביותר של משמרים בעולם הקוסמטיקה בשל יעילותם, הסיכון הנמוך לגירוי העור, והיציבות שלהם.

מה שעורר את הדאגה לגבי פראבנים היה מחקר פורסם ב- Journal of Steroid Biochemistry and Molecular Biology (January 2002, pages 49–60) וניסה להעריך את הפעילות האסטרוגנית של הפרבנים בתאי סרטן השד אנושיים. ממצאי המחקר , שעסק הן בנטילה אורלית והן בהזרקה לתוך העור של עכברים, הראו עדות לאפקט אסטרוגני חלש על תאים. ההשפעה הזאת על תאים הייתה פתלוגית –קישור לקולטנים שעשויים לגרום התרבות של תאי סרטן השד.

מחקר אחר שבוצע לאחר מכן זיהה פראבנים בדגימות תאי סרטן השד אנושי שנלקחו מ-20 חולות. מחקר זה נעשה לגבי השימוש בדיאודורנטים שהכילו פרבנים ולא בקוסמטיקה ככלל, אבל התוצאות הוכללו לגבי כל הקוסמטיקה, ורבים החלו לבדוק את רשימת המרכיבים במוצרים.

כל החוקרים בנושא הזה מסכימים לגבי נושא אחד: מהנתונים הקיימים קשה להסיק מסקנות. הממצאים שהגענו אליהם עד כה הם במקרה הטוב – עמומים. נושא הפראבנים טעון מחקר נוסף. לדוגמה, הנוכחות של פראבנים בגידולי סרטן השד אנושי לא אומר שהפראבנים הם אלה שגרמו להיווצרות הגידול. גם לא ברור אם הקוסמטיקה היא הבעיה, או הדאודורנטים, כמו שכמה חוקרים שיערו. פראבנים נמצאים בשימוש גם במוצרי מזון. מה שיכול בהחלט להוות את המקור למציאתם בגוף. נכון לעכשיו, לאף אחד אין מושג או הערכה האם זאת הצריכה של הפרבנים או המריחה שלהם על העור שאחראית לנוכחותם ברקמות אנושיות. ואף אחד איננו יודע מה המשמעות של הנוכחות של פראבנים ברקמות אנושיות.

האם זה אומר שעלינו להפסיק לקנות מוצרים המכילים פראבנים? זאת שאלה פתוחה, והתשובה היא לא פשוטה או גורפת נכון להיום. גם המחקרים עצמם לא הציעו המלצות קונקרטיות.

ה-FDA מבצע גם כן מחקר כדי להחליט מה המשמעות של שימוש בפראבנים והשפעתו על בריאות המשתמשים.

כנקודה להתייחסות, נזכור שהפראבנים הם לא החומרים היחידים שיש להם השפעות אסטרוגניות בגוף.

כל מקור של אסטרוגן, כולל האסטרוגן שגופנו מייצר, או הסוגים הקשורים עם מיצויי צמחים, עלולים להיקשר לקולטנים בתאים, באופן חזק או חלש. הקישור יכול – או לגרום לחיקוי ההשפעה של האסטרוגן הטבעי שלנו באופן חיובי, או לחולל תגובה לא נורמלית של אסטרוגן. אסטרוגן צמחי חלש יכול לעזור לגוף, אבל באותה מידה אסטרוגן צמחי חזק עלול לגרום לנזק. למשל, יש מחקר שמראה שקפה הוא מרכיב בעייתי במחלת חזה פיברוציסטית, כנראה בגלל שקפה מחולל השפעות אסטרוגניות על תאי חזה

(מתוך: Journal of the American Medical Women`s Association, Spring 2002, pages 85–90; American Journal of Epidemiology, October 1996, pages 642–644; Annals of the New York Academy of Science, March 2002, pages 11–22).

מחקר שנערך במחלקה לגניקולוגיה ומיילדות ב- Baylor College of Medicine ביוסטון, טקסס, חקר את ההשפעות האסטרוגניות של שורש ליקוריץ (שוש קירח), קוהוש שחור, דונג ג`ואיי, וגינסנג, על התרבות של תאי סרטן. התוצאות היו ש"דונג ג`ואיי וגינסנג, שניהם חוללו התרבות של תאי הסרטן פי 16 ופי 27 בהתאמה, בהשוואה לתאי קבוצת הביקורת, בעוד שהקוהוש השחור והליקוריץ לא עשו זאת" (פורסם ב: Menopause, March–April, 2002, pages 145–150). מחקר חדש יותר העריך ש"מוצרים המכילים סויה, תלתן אדום, ושילובים צמחיים חוללו עליה בהתחלקות תאי סרטן בעכברים..באמצעות מנגנון פעולה אסטרוגני " (מתוך: Menopause, May–June 2004, pages 281–289).

אין תשובה פשוטה לשאלת הבטיחות של שימוש בפארבנים. זה גם לא מעשי לייעץ להימנע ממוצרים שמכילים אותם, כי כמעט ולא תישארנה אפשרויות. אפילו מוצרים שלגביהם טוענים (ולא ניכנס לאמיתות הטענות) שהם "טבעיים" מכילים לרוב פרבנים כמערכת השימוש שלהם כיוון שהפרבנים הם ממשפחת "המזון". מעניין לדעת שפרבנים למעשה הם ממקור "טבעי". פרבנים נעשים מחומצה (p-hydroxy-benzoic acid) הנמצאת בפטל ובאוכמניות (מקור: Cosmetics & Toiletries, January 2005, page 22).

נקודה נוספת, בעניין הקשר בין סרטן השד לבין שימוש בדאודורנט. באוקטובר 2002 מחקר שנעשה ב- Seattle-based Fred Hutchinson Cancer Research Center ופורסם ב- Journal of the National Cancer Institute בדק את הקשר בין דאודורנט לבין סרטן השד. הוא השווה את השימוש בקרב 810 נשים שאובחנו עם סרטן זה ו-793 נשים שלא חלו בסרטן זה. בהשוואת שתי הקבוצות, החוקרים לא מצאו שום הוכחה שישנו סיכון רב יותר לחלות בסרטן, המקושר לשימוש בדאודורנט.