הטיפול היעיל במצבי עור

כאשר הדרמטולוג מתכנן טיפול בבעיית עור, הוא מתבונן במופע הקליני של המחלה (כיצד היא נראית חיצונית), מתחקר את החולה ואז רושם תכשיר טיפולי. מה שמאפשר לרופא להתאים את הטיפול הוא ידע מעמיק שהוא רכש אודות המחלה עצמה, כיצד היא מתנהגת וכיצד אפשר להשפיע על מהלכה, אילו חומרים פעילים יכולים לעשות זאת ובאיזה אופן. בלי כל מרכיבי הידע שהוזכרו, לא יתאפשר לו לרפא את העור בצורה יעילה. אנו איננו מופתעות מכך שרופא העור משיג, ברוב המקרים, את המטרה הטיפולית. אנו יודעות שהוא רכש ידע וכלים המאפשרים לו לעשות זאת. אנו כן מופתעות, ולעתים מתוסכלות, מכך שאנו מתמודדות עם מצבי עור שאינם מגיבים לאף טיפול שניסינו.

התנהגות העור היא מורכבת, ומושפעת מגורמים רבים. גם רופאי העור לא תמיד מצליחים בניסיון הטיפולי הראשון או השני, יש לפעמים הרבה ניסוי וטעייה עד שמגיעים לתכשיר הנכון עבור החולה הספציפי. גם בקוסמטיקה המצב דומה: ישנם מצבי עור עקשניים, שבידיים הטובות ביותר השיפור יהיה איטי מדיי. רמה מסוימת של חוסר ודאות תמיד תלווה אותנו, וטוב שכך: אנו צריכים תמיד לפקוח עיניים, לחשוב, לחקור כל מקרה לגופו ולא להתנהג בביטחון מופרז כי דבר איננו בטוח. יחד עם זאת, עלינו לרכוש את הידע ואת הגישה הנחוצים לפתרון בעיות באופן בו רופאים עושים זאת. זהו המכסימום שנוכל לעשות כדי להבטיח כי נגיע לתוצאות הטובות ביותר האפשריות בכל מקרה ספציפי.

הטיפול בכל בעיית עור (או מצב-עור) מחייב שלושה מרכיבים: א. הבנה מקיפה של בעיית העור (גורמים, כיצד מתבטאת המחלה); ב. הבנת הדרכים להשפיע על התבטאות המחלה ומהלך המחלה; ג. היכרות עם חומרים פעילים בעלי יכולת לעשות זאת. ב"היכרות עם החומרים הפעילים" הכוונה היא להבנת מנגנון הפעולה של החומר – כיצד הוא מחולל את ההשפעה ובאיזה ריכוז.

א – הבנה מקיפה של בעיית העור. המצב האקנתי הוא תוצאה של שלושה מרכיבים עיקריים: *עודף ייצור של חלב; *קושי שלו להתנקז החוצה מבעד לפתח הנקבובית והצטברותו בתעלת המוצא של בלוטת החלב; *התרבות של החיידק P.ACNE בתוך החלב והתפתחות של דלקת. (אציין כי ישנן סיבות נוספות ופחות שכיחות שחוקרים העלו, במסגרת הזאת לא נתייחס אליהן).

ב – הבנת הדרכים להשפיע על התבטאות המחלה. מתוך הבנת המחלה עצמה וההתבטאות שלה, אנו יכולים להסיק כי השפעה על אחד או יותר מהגורמים למחלה – יכול להוביל לשיפור במצב או אף ריפוי מלא. שיפור נוכל לגרום באמצעות: * קילוף מתמשך, של פני העור החיצוניים ושל פנים הנקבובית, בכדי לאפשר ניקוז תקין של חלב. * איזון השומניות היתירה של העור והבאה למצב בו מופרש פחות חלב; * הרגעת הדלקת; * טיפול בזיהום שנגרם ע"י חיידק האקנה באמצעות חומרים עם השפעה אנטי בקטריאלית.

ג – היכרות עם חומרים פעילים בעלי יכולת לעשות זאת. בטבלה המופיעה מטה נראה את החומרים הפעילים היכולים להשפיע על התבטאות האקנה, כשהם מחולקים על פי פעילותם. בגלל שמצב האקנה מערב מספר מוקדי בעיה (גם זיהום חיידקי, גם הצטברות חלב ושיירי תאים בתעלה, גם דלקת..) עלינו להבין היטב מי מן החומרים הפעילים עושה איזו פעילות. עלינו לדעת גם באיזה ריכוז. ישנם חומרים מסוימים שבריכוז X עושים פעולה מסוימת ובריכוז Y עושים פעולה אחרת.

פעילות החומר הטיפולי

לכל תרופה ולכל חומר טיפולי קוסמטי המשפיע על העור – יש מנגנון פעולה. מנגנון הפעולה הוא, בפשטות, האופן בו החומר מחולל את ההשפעה. למשל, החומצות האלפא הידרוקסיות מנתקות את האחיזה בין תאים באפידרמיס ומאפשרים להם לנשור.

הריכוז הנחוץ בכדי לחולל קילוף כזה הוא 8% ומעלה. החומצה הסליצילית מנתקת גם היא את האחיזה בין תאים, אך יספיקו ריכוזים שבין 1% ל-2% בכדי לקבל קילוף. החומצה הסליצילית היא מסיסת שומן בניגוד לחומצות האלפא הידרוקסי, כך שהיא מתאימה במיוחד לטיפול באקנה: היא מתמוססת היטב בסביבה השומנית של הנקבובית (או הקומדון) ומקלפת ביעילות את קירות התעלה. קילוף באזור זה איננו מתאפשר ע"י החומצה האלפא הידרוקסי, מסיסת המים. בנוסף, החומצה הסליצילית היא נוגדת דלקת – היא ממשפחת האספירין. זו תועלת נוספת בטיפול באקנה, המאופיין במצב דלקתי. נבחן עוד מנגנוני פעולה: הסולפור (גופרית) מחולל השפעה קרטוליטית קלה אך בעיקר מקטין הפרשת סבום. הוא מאזן את השומניות של העור. מתוך הבנת מנגנון זה תוכלו להסיק היכן ובאילו מצבים כדאי להשתמש בו (לא רק לאקנה פעיל אלא גם לעור השומני מאד והמפריש, לצורך איזון). חומר נוסף המקובל בטיפול באקנה הוא הרטינואידים – נגזרות של ויטמין A. כתרופות, אנו מכירים אותן כ "רטין-A", "רטוויט", "לוקסיד" ועוד. בקוסמטיקה נפגוש בעיקר את הרטינול. מה מנגנון הפעולה שלו בטיפול באקנה? הוא נקשר לקולטנים בגרעין התא ומשפיע על ביטוי גנים. "חיצונית", הוא פועל על אקנה במספר צורות: *הוא מצמצם הפרשת שומן, *הוא מקלף, *והוא משפר את צורתה של תעלת הנקבובית ומביא אותה לצורה תקינה יותר (ישנם מקרים בהם היא מתעקלת וצורתה מתעוותת וזה מקשה על ניקוז). היכרות עם מנגנוני פעולה של חומרים פעילים היא חובה עבור כל קוסמטיקאית נבונה ומתקדמת, המבקשת להשיג תוצאות. היכרות עם אופן הפעולה של כל חומר, היכולות השונות שלו והריכוזים בהם אפשר לחולל כל השפעה – יעניקו לקוסמטיקאית כלים רבי עוצמה לשינוי העור. כל פעולה שאיננה נובעת מתוך הידע הזה דומה יותר לגישוש באפלה, או לניסוי-וטעייה, או לביצוע אוטומטי של פרוטוקול-טיפול שאי פעם נלמד בהדרכה. למען האמת, אם כל מצבי האקנה ואם כל המטופלים היו זהים זה לזה, אולי ניתן היה להסתפק בפרוטוקול טיפול אחד ולבצעו מבלי להבין מה אנו מבצעים. אולם כידוע מצבי האקנה הם רבים ושונים מאד זה מזה, כל עור הוא שונה במאפייניו הגנטיים וכל מטופל שונה ממשנהו בשגרת יומו והרגליו. הטיפול באקנה הוא מענה מורכב ומתוחכם שניתן לכל מטופל, כמו כפפה ליד. כדי להתאים את הטיפול למצב האקנה הספציפי עלינו לשלוט בכל הידע שהוזכר לעיל (הבנת המחלה, הבנת הדרכים להשפיע עליה והכרת החומרים הפעילים המסוגלים לכך על מנגנון פעולתם והריכוז הנחוץ). הבה נראה כמה דוגמאות של יישום הידע הזה על מצבי האקנה השונים.

אקדים ואומר שכל הדיון שלהלן מתמקד בחומרים שניתנים למטופל לשימוש יומיומי בבית. את האקנה אנו ממגרים בעיקר בטיפול מתמשך, ולא רק בביקורים חודשיים במכון הטיפולי. חובה לצייד את המטופל בחומרים טיפוליים בהם הוא ישתמש יום-יום (ב"חומרים טיפוליים" אין הכוונה לסבון בלבד. סבון מנקה, אך איננו מטפל. הוא נשטף מהעור ואיננו משאיר עליו כל חומר טיפולי).

אקנה יכול להתבטא בצורות רבות. הוא יכול לערב פוסטולות רבות ומודלקות עם עור אדמומי ומוגלתי. במקרה כזה נעדיף להתחיל את הטיפול בנוגדי דלקת וחומרים אנטי בקטריאליים, להרגיע את המצב ורק לאחר מכן להשתמש בחומרים מקלפים, להם יש פוטנציאל לגרות את העור ולהחמיר מצבים מסוימים של אקנה. מאידך, אם אין מדובר בפצעים פעילים אלא בעור שומני מאד ומפריש עם קומדונים, אין מקום לתת נוגדי דלקת וחומרים אנטי בקטריאליים. יש להתמקד בעיקר בקילוף מתמשך ועקבי של העור, כדי לאפשר ניקוז תקין. הקילוף יהפוך את ניקוי הקומדונים במכון לקל יותר לקוסמטיקאית ולנסבל יותר עבור הלקוח/ה. במקרה של קומדונים רצוי לשלב גם חומר המצמצם הפרשת שומן. אפשר לעשות זאת עם מי פנים (המכילים לדוגמה סולפור, או רטינול), כאשר את הקילוף נעשה עם תכשיר המכיל חומצות הידרוקסיות, למריחה בשעות הערב. יהיו מצבים בהם האקנה ממוקד דווקא בגב. אזור הגב הוא כידוע לכם עבה וחדירותו לחומרים פעילים – קטנה. כאן נצטרך פעולות מכינות, בעלות אופי קרטוליטי, בכדי לגרום לחדירה יעילה של החומרים הפעילים.

הנקודה החשובה היא שכל מצב אקנה מאופיין באחד או יותר (לרוב – יותר מאחד) מהמרכיבים שנמנו לעיל (עודף הפרשת חלב, קושי בניקוז החלב, פפולות/פוסטולות מודלקות) ואצל כל אחד הביטוי שונה. עלינו להגדיר לעצמנו במה אנו מטפלים בכל מקרה ומקרה – באילו מהביטויים של האקנה ומה מהלך המחלה אצל המטופל המסוים; עלינו לדעת איך אפשר להשפיע על הביטויים הללו ואיך נעשה זאת במטופל שלפנינו, ובאילו חומרים נשתמש במקרה זה (חומרים שלאו דווקא נשתמש בהם במקרה אחר).

זהו איננו מאמר על הטיפול באקנה, אלא על אימוץ גישה טיפולית המאפשרת פתרון נכון של בעיות העור השונות והצלחה בשינוי מראה ותפקוד העור. הטיפול באקנה שימש אותנו כמקרה לימודי, באמצעותו הדגמנו את העקרונות של גישה אל נושא הטיפול בעור (יש עוד הרבה מאד ללמוד על הטיפול באקנה שלא הוזכר כאן). כדי לשנות את העור עלינו להכיר אותו לעומק. כדי לטפל בבעיית עור עלינו להכיר אותה בצורה מקיפה, על כל צורות ההתבטאות שלה, להכיר את הדרכים להשפיע על מהלכה ולהכיר את החומרים המסוגלים לחולל את ההשפעה הזאת. למרבה הצער, הגישות הללו ותורת החומרים הפעילים בפרט – אינם נלמדים בבית הספר לקוסמטיקה. לכן חובה על הקוסמטיקאית המודרנית לרכוש את הידע, לשלוט בו ולדעת לעשות בו שימוש. ידע הוא מה שעושה את ההבדל בין הרופא למטופל. ידע הוא גם מה שעושה את ההבדל בין הקוסמטיקאית לבין דיילת הפארם, ומה שיגרום ללקוחה להגיע למכון הקוסמטי ולא להסתפק במוצרי מדף. כדי להצדיק את ביקורה של הלקוחה במכון ואת קניית התכשירים שאתן מציעות לה עליכן לגרום לה שינוי במראה העור – שינוי נראה לעין. את השינוי נחולל באמצעות הידע הנכון והגישה הנכונה לטיפול בעור.